מקור יהושע כ״ג:ב׳
1 וַיִּקְרָ֤א יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ לְכׇל־יִשְׂרָאֵ֔ל לִזְקֵנָיו֙ וּלְרָאשָׁ֔יו וּלְשֹׁפְטָ֖יו וּלְשֹׁטְרָ֑יו וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם אֲנִ֣י זָקַ֔נְתִּי בָּ֖אתִי בַּיָּמִֽים׃
פירוש מלבי"ם על יהושע כ״ג:ב׳
1 לזקניו. הם הסנהדרין:
2 ולראשיו. ראשי המטות:
3 ולשפטיו ולשטריו. אשר בכל עיר ועיר:
4 ויאמר אליהם. תוכן המאמר היה, שאחרי ראה יהושע כי נשארו הרבה עמים יושבים בארץ אשר לא הורישם, ויש שני אופנים, או שיכרתו ישראל עמהם ברית ויתחתנו עמהם עד יעשו כגוי אחד ובזה תוסר האיבה, או שילחמו עמהם עד שיורישו אותם, כי בל"ז א"א שישבו בארץ במנוחה. והתירא פן אחרי מותו יפחדו ישראל מלהתגרות בם מלחמה ויבחרו האופן הראשון, לכן בא להזהירם ע"ז בטוב טעם ודעת. וז"ש אני זקנתי, ולא אוכל עוד לצאת למלחמה, בכל זאת הלא לא אני הייתי הכובש בכחי, כי: